"עתירה מנהלית" או "עתירה מנהלתית"? מילה אחת שעושה את כל ההבדל

האם אי פעם חשתם שרשות ממשלתית כמו עירייה, משרד ממשלתי או רשות מקומית קיבלה החלטה שפוגעת בכם, אך אינכם יודעים כיצד להגן על זכויותיכם? הצעד הנכון יהיה להגיש לבית המשפט המחוזי "עתירה מנהלית" או דווקא "עתירה מנהלתית"?

התשובה הקצרה היא שהניסוח הנכון הוא עתירה מנהלית. הבלבול בין שני המונחים נפוץ, ואפילו בתקשורת ובכתבות עיתונאים מרבים לטעות. מדובר בטעות נפוצה אך חשוב לדעת להבחין ביניהן, כי בעולם המשפט לכל מילה יש משמעות, ובמקרה זה ההבדל הוא לא רק סמנטי אלא מהותי. כשאנחנו מדברים על תקיפת החלטה של רשות מנהלית, אנחנו מדברים אך ורק על עתירה מנהלית.

מתי בכלל צריך עתירה מנהלית?

דיני המשפט המנהלי בישראל נועדו להבטיח שהרשויות הציבוריות פועלות בשקיפות, בהגינות ובסבירות. מתי אזרח נדרש לכלי המשפטי הזה? בדרך כלל, כאשר אדם או עסק סבורים שרשות ציבורית קיבלה החלטה שאינה חוקית, חורגת מסמכותה, בלתי סבירה באופן קיצוני או פוגעת בזכויות יסוד שלו.

דוגמה נפוצה היא במקרים של מכרזים ציבוריים. אם חברה נדחית שלא כדין ממכרז, היא יכולה להגיש עתירה מנהלית כנגד הרשות שהחליטה על כך. דוגמה נוספת היא במקרה של החלטות תכנון ובנייה או החלטות של ועדות מקומיות.

בתואר השני שלי באוניברסיטת תל אביב, בהרצאה של פרופ' אסף חמדני (מומחה בתחום), הוא הסביר שלמרות שהמונח נשמע מורכב, מדובר בכלי דמוקרטי מהמעלה הראשונה שנועד להבטיח את טוהר המידות ושלטון החוק. פסיקות בתי המשפט, כמו בתיק בג"ץ 721/04 שקבע כי רשות מקומית אינה יכולה למנוע ממתמודד להציג את מועמדותו באופן שרירותי, או ת"א (מחוזי) 7138/03 נגד עיריית תל אביב שביטלה את רוב היתרי הבנייה, מוכיחים את חשיבות הכלי המשפטי הזה.

מה עורך הדין עושה? צעד אחר צעד בדרך לתיק מנהלי

אם אתם מזהים עוול שנגרם לכם על ידי רשות ציבורית, הצעד הראשון הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. מטרתנו כעורכי דין היא לא רק להבין את הבעיה, אלא להפוך אותה לסיפור משפטי שניתן להוכיח בבית המשפט.

הנה מה שאני בודקת כשאני מקבלת מקרה שעל פניו דורש הגשת עתירה מנהלית:

1. זיהוי העוולה המנהלית: ראשית, אני בודקת אם ההחלטה אכן חורגת מסמכות הרשות, ניתנה בחוסר סבירות קיצוני או נוגדת את חובת ההגינות. זה מצריך התעמקות בפקודות, חוקי עזר ותקנות של הרשות.
2. הגשת העתירה בזמן: בניגוד לתביעות רגילות, הגשת עתירה מנהלית מוגבלת בזמן קצר מאוד – לרוב 45 ימים בלבד מיום קבלת ההחלטה. אם פונים באיחור, בית המשפט לא יאפשר להגיש את העתירה. אני בודקת את התאריכים ומוודאת שניתן לפעול מיד.
3. עלות ההליך: גם הליך זה, כמו תובענה ייצוגית, כרוך בעלויות גבוהות. הוצאות התיק יכולות להגיע בקלות לעשרות ומאות אלפי שקלים. אני מוודאת שללקוח ישנה יכולת כלכלית להמשיך בתיק עד הסוף, אם הוא יגיע לבית המשפט.

מטרת התהליך הזה היא לבנות תיק חזק, מבוסס ובעל סיכויים גבוהים להתקבל על ידי בית המשפט. הצדק עשוי להיות בצד שלכם, אבל חשוב שיהיה עורך דין מקצועי שידע כיצד להוכיח זאת.

זקוקים לייעוץ? רוצים לבדוק אם המקרה שלכם מתאים לעתירה מנהלית?

אני מזמינה אתכם ליצור עמי קשר עוד היום.