קיבלתם פסק דין או החלטה שלא מקובלת עליכם? הצעד הנכון הבא הוא לפעול, אבל כדי להגן על זכויותיכם, עליכם להבחין בין שני המונחים שרבים מבלבלים ביניהם: ערעור וערר. האם אתם יודעים מתי משתמשים בכל אחד מהם?

התשובה הקצרה היא ששני המונחים נכונים, אך כל אחד מהם מתייחס להליך משפטי שונה לחלוטין. בעוד שרבים, כולל עיתונאים וחלק מהציבור, משתמשים במונחים באופן חופשי ומתחלף, בעולם המשפט לכל מילה יש משמעות. עורכי דין מנוסים מבחינים בין השניים באופן חד וברור, וזה ההבדל המרכזי שקובע את אופי ההליך כולו.

ההבדל המהותי ביותר בין ערעור לערר הוא הגורם המשפטי שאליו מופנה ההליך. ערעור הוא הליך משפטי שמוגש תמיד לבית משפט גבוה יותר בדרגה, והוא נועד לתקוף פסק דין או החלטה של בית משפט קודם. לעומתו, ערר הוא הליך שמוגש לגוף שאינו בית משפט, אלא גוף מנהלי, ועדה סטטוטורית או בית דין מנהלי, והוא נועד לתקוף החלטות של רשות מנהלית. הבחנה זו, שמושרשת עמוקות בעקרונות המשפט, היא קו הגבול המפריד בין שתי מערכות משפט שונות לחלוטין.

הליך הערעור: תיקון טעויות משפטיות

הליך הערעור נשלט על ידי בתי המשפט ומטרתו לתקן פסיקה שגויה. לאחר שבית משפט השלום נותן פסק דין, וצד מסוים אינו מרוצה מהתוצאה, עומדת לו הזכות להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, כפי שקובע חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. אם הערכאה הראשונה היא בית המשפט המחוזי, הערעור יוגש לבית המשפט העליון, אך במקרה זה הערעור הוא "ברשות", כלומר הוא טעון מתן רשות מבית המשפט העליון עצמו.

כאשר אני ניגשת לטפל בערעור, אני מתחילה בניתוח מעמיק של פסק הדין המקורי. זהו תהליך שמאתגר אותי לאתר נקודות בהן השופט שגה: האם הוא טעה ביישום החוק על העובדות? האם נתן משקל עודף לראיה מסוימת או התעלם מראיות קיימות? בערכאת הערעור אין דיון מחדש בראיות, וכל הטיעונים חייבים להיות ממוקדים בטעות שהתרחשה בערכאה הקודמת. המטרה היא לשכנע את בית המשפט כי הדין והצדק מחייבים שינוי של פסק הדין.

הליך הערר: תקיפת החלטות מנהליות

בניגוד לערעור, ערר אינו עוסק בפסקי דין אלא בהחלטות מנהליות. מדובר במקרים בהם אדם או עסק סבורים שרשות ציבורית כמו רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל או ועדה לתכנון ובנייה, קיבלה החלטה לא צודקת או בלתי חוקית. הליכים אלו מוסדרים במסגרת חוקים ספציפיים המעניקים לכל אזרח את האפשרות לערור על החלטה מנהלית.

הליכי הערר מוגשים בפני ועדות ערר או בתי דין ייעודיים, שההתנהלות בהם שונה מהותית מההתנהלות בבתי המשפט. בתפקידי כעורכת דין, אני מכינה תיק עובדתי ומשפטי מפורט שמטרתו לשכנע את הועדה כי ההחלטה המקורית שגויה ויש לבטלה. במקרים רבים, העבודה שלי כוללת גם איסוף מסמכים, תכניות, וחוות דעת של מומחים כמו מהנדסים או שמאים. ההופעה בפני ועדות אלו דורשת הבנה מעמיקה של נהלי העבודה והפסיקה הייחודית להן.

נקודות מרכזיות שיש לזכור ועלויות ההליך

בין אם מדובר בערעור ובין אם בערר, לשני ההליכים הללו יש מאפיינים משותפים:

• זמן קצר: הן ערעור והן ערר מוגבלים בזמן. בחלק מהמקרים יש להגישם תוך 30 או 45 ימים בלבד, ואיחור עלול להוביל לכך שהתיק יידחה על הסף, ללא דיון.
• מורכבות גבוהה: הליכים אלו מורכבים ודורשים מומחיות. כפי שלמדתי בתואר השני שלי, יש לכל הליך שפה משפטית, סדרי דין ופסיקה רלוונטית משלו.

לכן, ההחלטה האם להגיש ערעור או ערר, היא החלטה קריטית. רק עורך דין בעל ניסיון ומומחיות בתחומים אלה יוכל להדריך אתכם, לבחור את הדרך הנכונה ולהגדיל את הסיכויים שלכם להצליח.

זקוקים לייעוץ? רוצים לבדוק אם המקרה שלכם מתאים לערעור או לערר?