חיוב ארנונה שלא כדין הוא סוגיה נפוצה אשר עלולה להשפיע על בעלי נכסים, דיירים ובעלי עסקים רבים בישראל. הארנונה, המס המוניציפלי שמוטל על מחזיקי נכסים בהתאם לשימושם ולגודלם, מהווה מקור הכנסה מרכזי לרשויות המקומיות. עם זאת, במקרים רבים מתרחשים חיובים שגויים – בין אם בשל טעות חישובית, סיווג נכס שגוי, היעדר התאמה לשימוש בפועל או בשל חוסר ידיעה של האזרח לגבי זכויותיו. חיוב לא חוקי בארנונה יכול להתרחש מסיבות שונות, והוא עלול להוביל לתשלומים גבוהים שלא לצורך ואף להכביד כלכלית על האזרח. לכן, חשוב להבין כיצד נקבע חיוב הארנונה, אילו עילות עשויות להוביל לטעויות, ומהן הדרכים להתמודד עם מצבים בהם נמצא כי החיוב אינו חוקי או שאינו עומד בדרישות הדין.
איך נקבע חיוב הארנונה ומהם הגורמים לחיוב שלא כדין?
חיוב הארנונה נקבע בהתאם לצו הארנונה השנתי שמפרסמת כל רשות מקומית. בצו זה נקבעים תעריפי המס בהתאם לסוגי הנכסים (מגורים, מסחר, תעשייה, משרדים וכו'), שטח הנכס והשימוש שנעשה בו בפועל. בנוסף, חישוב הארנונה מבוסס על מדידות של שטח הנכס, כאשר לעיתים מתעוררות מחלוקות סביב הגדרת השטח החייב. כאשר מתבצע חיוב ארנונה שלא כדין, הסיבות לכך עשויות להיות מגוונות. אחת מהבעיות השכיחות היא סיווג נכס שגוי. למשל, אם נכס מסוים מסווג כ"מסחרי" במקום "מגורים" או אם עסק קטן מחויב בתעריף של תעשייה במקום במשרד, הדבר עלול להוביל לתשלומי ארנונה גבוהים בהרבה מהנדרש.
בעיה נוספת היא טעויות במדידת שטח הנכס. לעיתים רשות מקומית מתבססת על נתוני מדידה ישנים או מבצעת מדידה שגויה, אשר מגדילה באופן מלאכותי את החיוב החודשי. ישנם גם מקרים בהם לא נלקחות בחשבון הנחות והקלות שמגיעות לנכס או למחזיק בו, כמו הנחות לנכים, קשישים או עסקים קטנים, וכתוצאה מכך נוצר חיוב לא חוקי. כמו כן, חשוב לדעת כי ישנם מצבים שבהם אדם חדל להחזיק בנכס, אך החיוב נמשך שלא כדין. זה קורה לעיתים כאשר דייר עוזב נכס, אך לא מעביר דיווח בזמן לרשות המקומית, או כאשר בעל נכס מושכר אינו מעדכן על שינוי בדיירים. גם במקרים של נכס שאינו בשימוש (נכס ריק) ישנה אפשרות להקלות, אך אם הרשות אינה מודעת לכך, היא עלולה להמשיך ולחייב את בעל הנכס במלוא הסכום.
כיצד ניתן לערער על חיוב ארנונה שלא כדין?
כאשר מתברר כי נשלח חיוב ארנונה שלא כדין, יש לפעול במהירות כדי לערער על החיוב ולדרוש את תיקונו. השלב הראשון הוא פנייה לרשות המקומית בבקשה לבירור וטיפול בטעות. ניתן להגיש בקשה לתיקון החיוב בצירוף מסמכים תומכים, כמו חוזה שכירות, מסמכי בעלות, אישורים על הנחות רלוונטיות או חוות דעת מקצועית לגבי שטח הנכס. אם הרשות המקומית דוחה את הבקשה או אינה מגיבה בתוך זמן סביר, ניתן להגיש השגה רשמית לוועדת הערר של הרשות המקומית. במקרה שההשגה נדחית, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר בוחן את חוקיות החיוב ואת האופן שבו הרשות פעלה. במקרים רבים, עיון מעמיק בנתוני החיוב מגלה כי נפלה טעות, ולעיתים ניתן להגיע לפתרון עוד לפני פנייה לערכאות משפטיות. עם זאת, ישנם מצבים שבהם הרשויות מסרבות להכיר בטעויות או אינן מקיימות הליכי בדיקה נאותים, ואז יש צורך בנקיטת צעדים משפטיים נוספים. במקרים אלו יש להיעזר בעו"ד מומחה כמו אלו הזמינים עבורכם במשרד עו"ד רבקה שפדוב.
תפקידו של עורך דין בטיפול בחיוב ארנונה שלא כדין
בשל המורכבות של דיני הארנונה והתקנות העירוניות, מומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום המיסוי העירוני. עורך דין מנוסה יוכל לנתח את החיוב, לזהות אם אכן מדובר בחיוב שלא כדין, ולנקוט בפעולות הנדרשות להשגת פטור, הפחתה או ביטול החיוב המוטעה. בנוסף, עורך דין הבקיא בתחום יכול לסייע בניסוח השגות וערעורים, לייצג את הלקוח מול הרשות המקומית ולוודא שהתהליך מתנהל בצורה מקצועית ויעילה. ישנם מקרים שבהם ניתן להגיע להסדרים עם הרשויות המקומיות, אך לשם כך נדרשת הבנה מעמיקה של החוק ויכולת משא ומתן גבוהה. על מנת להימנע מראש מטעויות בחיוב הארנונה, כדאי להיות מודעים לזכויות, לבדוק את נתוני החיוב באופן שוטף, ולוודא שכל שינוי במצב הנכס מדווח בזמן. מודעות וזמינות לפעול באופן מהיר ומדויק יכולים לחסוך סכומי כסף ניכרים ולמנוע עוגמת נפש מיותרת. לטיפול מהיר בחיובים שלא כדין, צרו קשר עם משרד עו"ד רבקה שפדוב עוד היום.
