חוב ארנונה ישן שנוחת עליך מרגיש כאילו העירייה משתמשת בכלים לא הוגנים. היא יכולה לעקל חשבונות בנק, להחרים נכסים למנוע ממך למכור נכס ובמקרה של ארנונה עסקית אפילו לבצע 'הרמת מסך' ולהגיע לרכוש פרטי של בעלי שליטה עם חובות ארנונה.
רשויות מקומיות בישראל רשאיות לנקוט בהליכי גבייה מנהלית כנגד חייבים בארנונה, גם לאחר שחלף פרק זמן משמעותי ממועד היווצרות החוב.
עם זאת, חשוב לציין כי קיימות מספר מגבלות משפטיות על הליכי גבייה אלו, וחייב עשוי להיות זכאי לטעון להתיישנות החוב, גם אם חלפו מספר שנים מאז היווצרותו.
מהם הליכי גבייה מנהלית?
הליכי גבייה מנהלית הם אמצעים שבהם רשות מקומית יכולה לגבות חוב ארנונה ללא צורך בהליך משפטי פורמלי.
אמצעים אלו יכולים לכלול:
- שליחת התראות לחייב.
- הטלת קנסות.
- עיקול חשבונות בנק.
- עיכוב החזרים ממס הכנסה.
- ניתוק שירותים.
מתי ניתן לטעון להתיישנות חוב ארנונה?
חוב ארנונה מתיישן לאחר 7 שנים ממועד היווצרותו. משמעות הדבר היא שרשות מקומית לא רשאית עוד לגבות חוב ארנונה לאחר שחלפו 7 שנים ממועד היווצרותו, אלא אם כן נקטה בהליכים משפטיים במועד (כפי שציינו למעלה) לגביית החוב במהלך תקופה זו.
סכנה: הליכי גבייה מנהלית אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.
לדוגמא: אם רשות מקומית שלחה התראות לחייב במהלך 7 השנים הראשונות, אך לאחר מכן לא נקטה בפעולות נוספות במשך מספר שנים, ייתכן שהחייב יוכל לטעון להתיישנות החוב.
בעניין זה אפנה להפסד של עיריית חיפה בתיק ארנונה: פסק הדין בתיק זה (לעע"מ 8832/12 יצחק סלומון בע"מ נגד עיריית חיפה) קובע כי רשות מקומית אינה רשאית לגבות חוב ארנונה שהתיישן באמצעות הליכי גבייה מנהליים, לאחר שלא נקטה בהליכים משפטיים לגביית החוב במהלך תקופת ההתיישנות.
לסיכום: טיפול בגביה מנהלית של ארנונה מחייב עורך דין מומחה
התיישנות הליכי גבייה מנהלית היא נושא משפטי מורכב ובעל השלכות משמעותיות על זכויותיהם של חייבים. לאורך השנים התמודדו בתי המשפט עם שאלות רבות בנוגע להתיישנות הליכי גבייה מנהלית, תוך מתן פרשנות לחוקים הרלוונטיים ולפסיקה קודמת.
