"עתירה מנהלית" או "עתירה מנהלתית"? איך להגן על עצמי בהליך הנכון

כשעירייה או גוף פרטי דורשים ממך כסף – אתה לא חייב להיכנע. אני עו״ד רבקה שפדוב, מתמחה בייצוג משפטי מול רשויות מקומיות, בסכסוכים כספיים ועסקיים. עם ניסיון עשיר מול רשויות, בליטיגציה מסחרית ועתירות מנהליות – אני בונה עבורך אסטרטגיה חכמה, נלחמת על הזכויות שלך ומגנה על הכיס שלך. כל צעד נכון עכשיו – חוסך נזק בעתיד.

תנו לי לפתור לכם את הבעיות!
השאירו פרטים ואחזור אליכם

"עתירה מנהלית" או "עתירה מנהלתית"? איך להגן על עצמי בהליך הנכון

קרה לכם שעיריה דרשה מכם ארנונה מוגזמת או רטרואקטיבית?  או שמשרד הפנים סירב לבקשה שלכם לשינוי סטטוס?  במצב שבו רשות, משרד ממשלתי או גוף ציבורי קיבל החלטה שפוגעת בכם יש לכם כלי הגנה עצמית עם שם קצת מבלבל. האם הצעד הנכון יהיה להגיש לבית המשפט המחוזי "עתירה מנהלית" או דווקא "עתירה מנהלתית"?

התשובה הקצרה היא שהניסוח הנכון הוא עתירה מנהלית. הבלבול בין שני המונחים נפוץ, ואפילו בתקשורת ובכתבות עיתונאים מרבים לטעות. מדובר בטעות נפוצה אך חשוב לדעת להבחין ביניהן, כי בעולם המשפט לכל מילה יש משמעות, ובמקרה זה ההבדל הוא לא רק סמנטי אלא מהותי. כשאנחנו מדברים על תקיפת החלטה של רשות מנהלית, אנחנו מדברים אך ורק על עתירה מנהלית.

לדוגמה, ב-2021 עיריית קריית ביאליק דרשה מקבוצת בעלי עסקים לשלם כ-10 מיליון ש"ח על שיפוץ המרכז המסחרי שלהם בלי לתת להם אפשרות להתנגד. הם פנוי אליו והגשתי בשמם עתירה מנהלית נגד ראש העיר. שורה תחתונה? העתירה המנהלית חסכה להם כ-8 מיליון ש"ח!


מהי עתירה מנהלית? למה איך היא כל כך יעילה ולמה לא קוראים לה 'עתירה מנהלתית'?

כל מי שקורא עיתונים מכיר עתירות לבג"צ שמגן על האזרח הקטן. אבל עומס העתירות על בג"צ גדל עד שממש שיתק את בית המשפט העליון.  ואז ב-2009 נחקק חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 שהסמיך גם בתי משפט מחוזיים להכיר בעתירות נגד רשויות המדינה.

נתחיל ברקע: דיני המשפט המנהלי בישראל נועדו להבטיח שהרשויות הציבוריות פועלות בשקיפות, בהגינות ובסבירות.  אם נפגעת כאזרח או כעסק מרשות ציבורית שקיבלה החלטה שאינה חוקית, חורגת מסמכותה, בלתי סבירה באופן קיצוני או פוגעת בזכויות יסוד שלך, תוכל להגיש עתירה מנהלית.

עתירה שחוסכת זמן, כסף, ועבודה

עתירה מנהלית שונה מתביעה אזרחית רגילה בכך שיש רק דיון אחד, רק שופט אחד, ובסוף מתקבלת החלטה.  אם נשווה עתירה מנהלית לכל הליך אחר מדובר בהליך שלוקח חודשים ולא שנים ושכר הטירחה שלו הוא עשרות אלפים ולא מאות אלפים. בנוסף שופטי המחוזי נחשבים מקצועיים יותר ומהירים יותר משופטי שלום, ולכן ההחלטות שלהם חדות וברורות יותר.

לדוגמה, עתירה שהגשתי באוגוסט 2024 נגד עיריית טירת הכרמל מטעם חברת בניה התבררה בינואר 2025 וההחלטה (למעשה פסק הדין) התקבל בפברואר.

בתואר השני שלי באוניברסיטת תל אביב, בהרצאה של פרופ' אסף חמדני (מומחה בתחום), הוא הסביר שלמרות שהמונח נשמע מורכב, מדובר בכלי דמוקרטי מהמעלה הראשונה שנועד להבטיח את טוהר המידות ושלטון החוק.

ולמה לא 'עתירה מנהלתית' אלא דווקא 'עתירה מנהלית'

כי בשפה המשפטית יש הבדל בין שני המושגים. 'ניהול' (management) הוא קבלת החלטות וביצוע פעולות. לעומת זאת 'מינהלה' (administration) הוא הפעולות הפורמליות של רישום ומעקב אחרי אותן החלטות ופעולות.  המחוקק רצה להבהיר שעתירה נועדה לבקר גם החלטות ופעולות גדולות של הרשויות, ולא רק את הצדדים הטכניים והפורמליים.


מתי כדאי לי להגיש עתירה מנהלית ואיך עורך דין ניגש אליה?

אם אתם מזהים עוול שנגרם לכם על ידי רשות ציבורית, הצעד הראשון הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. מטרתנו כעורכי דין היא לא רק להבין את הבעיה, אלא להפוך אותה לסיפור חד ומשכנע.

דיון אחד. שופט אחד. צ'אנס אחד. ויחיד.

האופי של העתירה מחייב להכין את התיק באופן חד וברור שמאפשר לשופט להתחיל ולסיים את הדיון במקום ולקבל החלטה. שופטים מאד אוהבים לדחות עתירות מנהליות על הסף, ואין הזדמנות שניה.

זה אומר שכתבי הטענות חייבים להיות קצרים ומדוייקים יותר, זה אומר שכל הראיות והמסמכים חייבים להופיע כבר בטיוטה הראשונה, וזה אומר שההופעה שלי כמייצגת בדיון חייבת להיות ממוקדת ועוצמתית.  אין מקום לנסיונות חוזרים.

איך עורך דין בונה עתירה מנהלית מנצחת?

  1. חלון זמנים קצר מאד: בניגוד לתביעות רגילות, הגשת עתירה מנהלית מוגבלת בזמן קצר מאוד – לרוב 45 ימים בלבד מיום קבלת ההחלטה. אם פונים באיחור, בית המשפט לא יאפשר להגיש את העתירה. אני בודקת את התאריכים ודואגת להפעיל את כל המערכות במהירות.
    טיפ של אלופים: אם חלון הזמנים עבר, עורך דין טוב ימצא דרך להאשים את הרשות הפוגעת בכך שהעתירה הוגשה באיחור…
  2. זיהוי העוולה המנהלית: ראשית, אני בודקת אם ההחלטה אכן חורגת מסמכות הרשות, ניתנה בחוסר סבירות קיצוני או נוגדת את חובת ההגינות. זה מצריך התעמקות בפקודות, חוקי עזר ותקנות של הרשות.
  3. עלות ההליך – יקר שהוא בעצם זול: בגלל האופי המיוחד של ההליך שכר הטירחה ההתחלתי גבוה, אבל העלות הכוללת של התיק דווקא נמוכה. מצד אחד העלות של כתב העתירה וההכנה לדיון היא גבוהה – בקלות כמה עשרות אלפי שקלים, כי הכל חייב להיות פרפקט בדיון היחיד. אבל בגלל שמדובר בדיון יחיד אין כאן הליך הוכחות יקר ומעט מאד בקשות ביניים.

מטרת התהליך הזה היא לבנות תיק חזק, מבוסס ובעל סיכויים גבוהים להתקבל על ידי בית המשפט. הצדק עשוי להיות בצד שלכם, אבל חשוב שיהיה עורך דין מקצועי שידע כיצד להוכיח זאת.

זקוקים לייעוץ? רוצים לבדוק אם המקרה שלכם מתאים לעתירה מנהלית?

אני מזמינה אתכם ליצור עמי קשר עוד היום.

כשעירייה או גוף פרטי דורשים ממך כסף – אתה לא חייב להיכנע. אני עו״ד רבקה שפדוב, מתמחה בייצוג משפטי מול רשויות מקומיות, בסכסוכים כספיים ועסקיים. עם ניסיון עשיר מול רשויות, בליטיגציה מסחרית ועתירות מנהליות – אני בונה עבורך אסטרטגיה חכמה, נלחמת על הזכויות שלך ומגנה על הכיס שלך. כל צעד נכון עכשיו – חוסך נזק בעתיד.

תנו לי לפתור לכם את הבעיות!
השאירו פרטים ואחזור אליכם

מידע נוסף בנושא