מה לעשות כשתובעים אותכם על צ׳ק שחזר?

נתבעתם ע"י גוף/ אדם בעקבות שיק שחזר?

כל תביעה היא דבר לא נעים, אבל כאשר תובעים אותכם על צ׳ק שחזר זה עשוי להיות חוויה קשה מהרגיל – במיוחד אם לא קיבלתם תמורה עבור אותה המחאה. בואו נבחן יחד את הסיבה לתביעה ומה האפשרויות שעומדות לרשותכם בכל סיטואציה:

אכ״מ – אין כיסוי מספיק

הסיבה הראשונה והפשוטה ביותר, הוא מצב שבו בצעתם עסקה מול אדם/חנות/ חברה נתתם שיק על שימכם וקבלתם תמורה.

לדוגמא: יעל הזמינה מכונת כביסה מחנות בשם ״הכל לבית״. בעת ההזמנה יעל חתמה על שיק לטובת החנות. כעבור שבוע, יעל קיבלה את מכונת הכביסה והייתה מאוד מרוצה, לאחר מספר ימים השיק הופקד ע"י החנות וחזר עקב ׳אי כיסוי׳ והחנות תבעה את יעל.

מה עושים? במצב כזה, כשהשיק חוזר אכן תהיה לכם בעיה להתגונן ועליכם להסדיר את התשלום בהקדם.

הסיבה לכך, היא שקבלתם משהו עבור הכסף שנתתם ובמידה ולא תשלמו, עומדת לזכות מחזיק השיק עילה לתבוע אתכם בבית המשפט או לפתוח נגדכם תיק בהוצאה לפועל.

כשל תמורה

אבל מה קורה כשבצעתם עסקה, נתתם שיק אך בפועל לא קבלתם את התמורה?

מצב כזה, שלפעמים נקרא בשפת העם ׳עוקץ׳ הוא הרבה יותר בעייתי. הוא בעייתי לכם כי נתתם כסף ולא קיבלתם. תמורה. אבל הוא גם בעייתי לבית המשפט כי מסתובב מסמך שחתמתם עליו ואתם מתחייבים לשלם כסף – ואתם מנסים לטעון שהמסמך הזה לא תקף.

לדוגמא: ראובן הזמין חליפה בשווי 2,000 ש״ח מסוכן חליפות ושילם עבורה במועד ההזמנה באמצעות שיק לטובת הסוכן. בפועל, ראובן לא קיבל את החליפה והשיק הופקד ע"י הסוכן שנעלם. ראובן שלא קיבל את החליפה מיהר לבטל את השיק והשיק חזר.

הסוכן תבע את ראובן בבית המשפט.

מה עושים? במצב כזה, אתם חייבים להוכיח בבית המשפט שלא קבלתם תמורה, בשפה המקצועית קוראים לזה ׳כשלון תמורה׳. יש להראות שהצד השני המחזיק בשיק, הפקיד את השיק ועשה בו שימוש בניגוד לדין.

כעורכת דין אני אצטרך להוכיח לבית המשפט שהצד השני נהג בהתנהגות פסולה, לא סיפק את הסחורה ומנסה לקבל כספים שלא כדין.

כשהעוקץ פוגש את השוק האפור

המצב הכי גרוע הוא כאשר נתתם שיק, לא קיבלתם תמורה, ואז הצ׳ק שלכם עבר כמה ידיים.

הסיטואציה הבאה מורכבת מאוד ולצערנו קוראת מידי יום. אני נתקלת בסיפורים רבים שבהם לקוחות משתפים אותי כי הופתעו לגלות שהם נתבעים ע"י גופים שהם כלל לא מכירים, כשאותם גופים טוענים כי הלקוחות ביצעו מולם עסקה כשבפועל לא הייתה כלל עסקה.

במצב כזה יהיה עליכם להוכיח את אותו ׳כשל תמורה׳ פעמיים.  גם מול זה שנתתם לו את הצ׳ק, וגם מול זה היום מחזיק בצ׳ק ושאין לכם שום היכרות איתו. למעשה, ייתכן מאד שאותו אדם הוא בעצמו קורבן של אותו נוכל שרימה אותכם!

כעורכת דין אני נתקלת מדי יום במקרים קורעי לב ש של סחר בשיק שבו אדם אלמוני מוכר שיק של אדם פרטי לגוף מסחרי, ואותו גוף מנסה באמצעות בית המשפט מנסה להכשיר את השיק ולגרום לכם (בעלי השיק) לשלם את מלוא הסכום שמצוין בשיק.

ברוב המקרים, אתם לא תדעו איך השיק שלכם הגיע לאותו גוף ומאוד קשה להתגונן מפניהם.

למרות שמדובר בתרמית, לא פשוט בכלל להוכיח שלא אתם נתתם את השיק.

השיק תמיד נראה שיק תקין שעל גביו תופיע החתימה שלך ושם הגוף כמוטב.

מה עושים?

מצב של כשל תמורה מול מחזיק שאינו המחזיק המקורי הוא מסובך מאד ומחייב עורך דין שהתמחה בכל הסוגיות המשפטיות שיעלו בדיון:

• דיני בנקאות: האם הצ׳ק תקף? האם אפשר לפסול את הצ׳ק?
• דיני ראיות: אילו הוכחות נדרשות להראות כשל תמורה?  אילו הוכחות קבילות בבית משפט?
• דיני מיסים: כשל תמורה הוא גם אירוע מס שיכול לעבוד לטובתכם (אם הנוכל העלים מס) או לרעתכם (אם אתם העלמתם). עורך דין טוב יתכנן את הנושא מראש מול רשות המיסים.
• סדר דין אזרחי: יש המון מגבלות על הגשת תביעות מהסוג הזה: התיישנות, קבילות, וכד׳
• דיני הוצאה לפועל וחדלות פירעון: עסק רגיל מפקיד את הצ׳קים שלו בבנק.  מי שמוכר את הצ׳קים שלו עושה זאת לרוב לקראת פשיטת רגל.

אלו סוגיות מורכבות שרק עורך דין שמכיר את כולן יוכל לנצח עבורכם את המשפט. להחזיר לכם את מה שנגנב מכם, להעניש את הרמאי, ועל הדרך לגרום לצד השני לשאת בעלויות התביעה.